הרב עדו רכניץ
האתגר
המרכזי איתו מתמודד בית הדין הרבני הוא בעיית סרבני הגט, גברים ונשים כאחד. הצצה
לתוך התמודדות שכזו מאפשר בית הדין הרבני בחיפה (תיק מס' 362998/17, בפני
הדיינים: הרב דניאל אדרי, אב"ד, הרב אייל יוסף, הרב דוד בר שלטון, פס"ד של
הרב אדרי מיום כ"א באדר ב התשע"ד).
מדובר
בבני זוג שהתחתנו בשנת 2001 ולהם ארבעה ילדים. בני הזוג נפרדו בשנת 2008, ובשנת
2011 ניתנה החלטה של ביה"ד הרבני הגדול בראשות הרב שלמה עמר המחייבת את הבעל
לתת גט לאשתו. אולם, לדברי בית הדין הבעל מתנה את מן הגט בתנאים בלתי מתקבלים על
הדעת.
בית הדין
מוסיף כי לדעתו "התיק היה יכול להסתיים מזמן אך הבעל מקבל גיבוי מב"כ
ומרב אחר (ידוע לבית הדין) שאינו מכיר או מבין בתיק זה, תאוות הבצע כסף שיש לבעל
ואביו מעבירים אותם על דעתם". תופעה זו של רבנים המתערבים לטובת צד אחד בהליך
משפטי מוכרת לכל מי שעוסק בתחום, הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי הדין לממונות.
"תרומתה" העיקרית בכך שהיא מפתחת אצל בעל הדין ציפיות בלתי מציאותיות.
עיצומים כנגד סרבן גט
לאור
סרבנותו של הבעל בית הדין מטיל עליו שורה של עיצומים, ובכלל זה: מעצר עד לסיום
הדיונים, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו המונע הוצאת דרכון, צו המונע הוצאת רישיון
נהיגה, הגדרתו כלקוח מוגבל בבנקים, מניעת חופשות מיוחדות מהכלא, מניעת שליחת וקבלת
מכתבים בכלא, איסור להחזיק חפצים בכלא למעט אלה המינימאליים, ואיסור על קניית
מצרכים בכלא.
בנוסף,
בית הדין מגדיל את שיעור חיובי הבעל בתשלום מזונות הילדים, ובכלל זה השתתפות בשכר
דירה ובעלות חינוך הילדים.
כמו כן,
ביה"ד מקבל את טענת האשה לחייב את הבעל במזונות אשתו בשיעור של 2000 ₪ לחודש.
וזאת על פי דברי הגמרא (כתובות צז ע"ב): "דאמר רבי זירא: כל מקום שאמרו 'מגורשת
ואינה מגורשת' בעל חייב במזונותיה". דהיינו, במקרים בהם ישנו ספק האם האשה
מגורשת, הבעל חייב במזונותיה כיון שהיא כבולה אליו. בעקבות דברי הפוסקים מסיק בית
הדין ש"היות והבעל מעכב את האשה להינשא, ועדיין קשורה אליו ואינה יכולה
להינשא לאדם אחר שהיה יכול לפרנס אותה, לכן חייב הבעל לזון את אשתו".
חיוב אבי הבעל במזונות נכדיו
סנקציה
מעניינת נוספת עולה בפסק הדין והיא חיוב אבי הבעל במזונות נכדיו. חיוב זה שנוי
במחלוקת בתלמוד הירושלמי (כתובות ד, ח), וכך פירש את המחלוקת בפירוש "קרבן
העדה": "רבי שמואל ורבי מתניה היו סוברין שכשם שבני בנים אינן חייבין
במזונות הבנות כך אין הזקן (=הסב) חייב לזון אותן, אי נמי (=או שמא) הואיל ובני
בנים יורשים את הזקן הכי נמי (=כך גם) חייב הזקן במזונותם. ואמר ליה (=לו) רבי
יוסי: ...מזון בניו הקטנים אינו אלא מדרבנן ואפשר לומר שהזקן פטור".
להלכה, סיכם
את הדברים הרב שניאור פרדס דיין בית הדין הרבני בנתניה: "ניתן לחייב סב
במזונות נכדו מכוח חובתו לתת צדקה בכלל, כפי שהובא בחוט השני, ולקרוביו בפרט, וכן
נוהגים בתי המשפט ובתי הדין במדינת ישראל".
לפיכך,
בית הדין קובע כי ניתן לחייב את הסב במזונות הנכדים אם האב אינו משלם, אולם, משאיר
את יישום הלכה זו להמשך ההליך. קביעה זו כנגד הסב מצטרפת לביקורת נוספת של בית
הדין כלפי הסב והתנהגותו במהלך ישיבות בית הדין: "בית הדין מתרה באבי הבעל אם
ימשיך בהתבטאויותיו והקללות, בית הדין לא יהסס להטיל הוצאות כבדות כנגדו".
.פורסם במוסף צדק, גיליון 870, 11.04.14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה