יום חמישי, 31 ביולי 2014

דיני צוק איתן

דיני "צוק איתן"

הרב דניאל כ"ץ
 המצב הביטחוני בעת האחרונה משפיע על מעגלים נרחבים. האם עובד שלא עבד בגלל המצב זכאי לקבל את שכרו?
בעקבות מבצע "צוק איתן", ובמקביל לתפילות להצלחתם של חיילי צה"ל ושאר זרועות הביטחון במבצע, יש לדון בשאלות ממוניות הנוגעות לעבודת פועלים בהקשר של המבצע. לדוגמא, שאלת שכרם של פועלים שנשכרו למלאכות שונות וכעת בתי המלאכה אינם פעילים עקב המצב הבטחוני. כמו גם עובדים בטיפול בילדים בקייטנות לגילאים השונים וכעת חלק מאותן קייטנות לא פעילות או בגלל הוראות המדינה או מחמת חשש של ההורים.
יש תחומים ומקרים בהם המדינה מסדירה את נושא התשלום, ואז אין שאלה ובעיה. אך לא בכל תחום המדינה התערבה, ואז עולה שאלת העובדים החפצים לעבוד ולקבל שכר, ומולם טוען המעסיק שביטול העבודה אירע שלא באשמתו.

סיכול מחמת אונס

כלל יסוד הוא בהלכות פועלים שבמקרה של ביטול המלאכה מחמת אונס שהמעסיק לא היה אמור לדעת עליו, הפועל מפסיד, כפי שנפסק בשו"ע (חו"מ שלג, א): "הלכו החמרים ולא מצאו תבואה; פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה; או ששכרם להשקות השדה ומצאוהו שנתמלא מים, אם ביקר בעל הבית מלאכתו מבערב ומצאה שצריכה פועלים, אין לפועלים כלום, ומה בידו לעשות". דהיינו, אם המעסיק עשה כמיטב יכולתו ("ביקר בעל הבית מלאכתו") כדי לוודא שהעבודה יכולה להתבצע ולבסוף היא נמנעה – העובד מפסיד, שכן כרגע אין צורך בעבודתו וההפסד עליו (שו"ע חו"מ שלג).

סיכול עקב מכת מדינה

לגבי מקרה של "מכת מדינה", כלומר אירוע כללי שמסכל את ביצוע העבודה, ולא מקרה פרטי של אונס, כותב הרמ"א (חו"מ שכא, א): "פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית". דהיינו, מלמד שאינו יכול ללמד תלמידים משום גזירת המושל שאוסר על לימוד תלמידים זכאי לשכר.
יש מהאחרונים שחלקו על הרמ"א: הסמ"ע (שכא, ו) סובר ששני הצדדים צריכים לשאת בשווה בנזק. הגר"א (שם, ז) חולק וסובר שאין הבדל בין אונס פרטי לכללי ועל העובד לשאת בהפסד לחלוטין. למעשה כתבו החתם סופר ועוד פוסקים שראוי לפשר בין הצדדים וששני הצדדים ישאו בנזק (ראו הרחבה בספר פתחי חושן, שכירות, פרק ו הערה כט).
כל זה אמור לאחר מעשה, אם בתוך הזמן עצמו בא המעסיק לחזור בו ולבטל את ההעסקה דעת המהר"ם פדווא (מובא ברמ"א שם) שמותר למעסיק לחזור בו בזמן מכת מדינה ועל כן אם בתחילת המכה המעסיקים חוזרים בהם וגם לא שילמו מראש לעובדים, אזי העובדים מפסידים. אולם, הרמ"א כאמור לעיל חולק על כך.

הגדרת מכת מדינה

בנוגע להגדרת "מכת מדינה" עלו בפוסקים עמדות שונות, הש"ך (חו"מ שלד, ג) מביא דעה שמכת מדינה היא דווקא בכל העיר כולה והוא עצמו חולק וסובר שגם די ברוב העיר.
לגבי בריחת תושבים ממקום מלחמה כותב המהרי"ל (שו"ת מהרי"ל, מא) שזהו מעשה סביר, ועל כן הוא מוגדר כמכת מדינה ביחס לדיני פועלים. מאידך במקרה שרוב האנשים באותו איזור נשארים בבתיהם, יש מקום לומר שאין לאדם שחשש ועזב דין "מכת מדינה". בהקשר הנדון כאן, משמעות הדברים היא שאם ביטול העבודה נעשה בכל מקומות העבודה – אזי זו "מכת מדינה". לעומת זאת, אם עובדים מסוימים או מעסיקים מסוימים בטלו את העבודה, לא ניתן לראות זאת כמכת מדינה, ומי שביטל נושא בהפסדים.
לסיכום, ביטול עבודה מחמת אילוץ כללי, מוגדר בהלכה כ"מכת מדינה". במקרה כזה הכרעת הפוסקים שהמעסיק והעובד יתחלקו בנזק, דהיינו, העובד יקבל את חלק משכרו (בהיעדר הסכמה, לפי שיקול דעת בית דין). כמו כן קיימת בתנאים מסוימים אפשרות לביטול ההעסקה וזאת כאשר הדבר נעשה בזמן האירועים ולא ניתן לעשות זאת למפרע לאחר מכן.
פורסם במקומון ארץ בנימין בתאריך גיליון 394, יולי 2014

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה