יום שלישי, 15 ביולי 2014

סקירת פס"ד רבני: חלוקת רכוש לפני גירושין

חלוקת רכוש לפני גירושין

הרב עדו רכניץ

בית הדין הסכים לחלוקת ממון עוד לפני מתן הגט, לאחר שהוכח כי בני הזוג הפרודים למעלה משנה אינם צפויים לחזור

כאשר אחד מבני הזוג מסרב להתגרש, יש ובן הזוג השני מבקש לחלק את הרכוש עוד קודם מתן הגט. בקשה זו נועדה בראש ובראשונה לאפשר לבן הזוג שמעוניין להיפרד להמשיך הלאה מבחינה כלכלית ולא להיות קשור בעל כורחו לבן הזוג השני.
נושא זה נדון כמה פעמים בבתי הדין הרבניים (ראו פס"ד של ביה"ד הרבני בירושלים תיק מס' 1-22-9918, ועוד), ולאחרונה בבית הדין ברחובות (בפני הדיינים: הרב נחום שמואל גורטלר – אב"ד‏, הרב אברהם שמן, הרב ציון אשכנזי, פס"ד ניתן בתאריך כ"א בסיון התשע"ד, 19/06/2014). שם קבע בית הדין כי על הבעל לגרש את אשתו ו"ענייני הממון וחלוקת הרכוש ידונו בבית הדין לאחר סידור הגט". אלא שבאת-כוחו של הבעל הודיעה שהוא מסרב לגרש את אשתו, ומשכך האישה דורשת לבצע את חלוקת הרכוש באופן מיידי, עוד קודם מתן הגט.
בית הדין, בפסק דינו של הרב גורטלר, קיבל את טענת האישה, כיון שמדובר על בני זוג שפרודים כבר 12 חודשים, והוכח כי יש בסיס לטענת האישה שבעלה מאוס עליה והיא אינה עומדת לשוב ולחיות עמו.
בפתח הדברים, מציין בית הדין שיש תועלת מרובה "כאשר אפשר לעשות חלוקת רכוש לפני הגט. א) במקרים רבים מביאה חלוקה זו להסכם גירושין כיוון שהבעל מאבד את האפשרות להשתמש ברכוש של האשה עד הגט; ב) כאשר מחלקים את הרכוש לפני הגט הדבר מאפשר לאשה להסתדר מבחינה ממונית ולקיים אורח חיים תקין גם כשהיא לבדה."
החידוש שיש בחלוקה מוקדמת נובע מכך שכל משך תקופת הנישואים רכוש האישה משועבד לשימוש של הבעל, ובלשון חז"ל "מה שקנתה אשה – קנה בעלה" (גיטין עז, א). אין הכוונה שהרכוש שייך לבעל אלא שהבעל רשאי ליהנות מפירות הנכסים (רמב"ם זכיה ומתנה ג, יב) כגון להשתמש בהם או להשכיר אותם.
כידוע, מנהג בני ספרד לנהוג על פי פסקי השולחן ערוך, ואילו בני אשכנז נוהגים על פי פסקי הרמ"א. בעניין חלוקה מוקדמת פסק הרמ"א (אה"ע עז, ג) שבמקרה שבו לאישה יש טענה מבוססת מדוע היא רוצה להיפרד מבעלה היא זכאית לקבל את רכושה והבעל אינו "אוכל" את פירות הנכסים.
לגבי עמדת השולחן ערוך כתב בית שמואל (סימן עז, ס"ק טו) "שהוא אוכל פירות אף אחר י"ב חודש", דהיינו, הבעל רשאי לאכול את פירות הנכסים כל זמן שלא נתן גט לאשתו. זאת, כשיטת הרשב"א ובניגוד לשיטת הרא"ש.
הרב גורטלר דוחה את דברי ספר בית שמואל משתי סיבות: הראשונה, מהרשב"א שהוא מקור הדין אין הוכחה שזו עמדתו. והשניה, שהזכות לאכול את פירות הנכסים, ניתנה לבעל בתמורה לחובתו לפדות את אשתו מהשבי. אלא שלאחר 12 חודש פירוד הבעל נפטר מחובה זו כדעת הרמ"א (אה"ע עז, ב) "ולאחר י"ב חדש אין לבעל עליה כלום, וכן היא עליו". לפיכך, במצב כזה רשאית האישה לדרוש שהבעל לא יקבל את פירות נכסיה, כיון שהיא אינה מקבלת כל תמורה עבור כך.
לסיום מעיר הרב גורטלר "שכל מה שצריך להיתר דלעיל לחלק הנכסים, זה רק במקום שהאשה טוענת מאיס עלי סתם. אבל אם טוענת מאיס עלי עקב פשיעת הבעל ובאופן שדינו שיוציא, ודאי שבית דין יכול להוציא מידו כל הכתובה, נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג ומתנות – ולתת לאשה.


פורסם במוסף צדק של מקור ראשון בתאריך 11.07.14

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה