מחלוקת על מחסנים בבית משותף
הרב אריה ולהנדלר
בפני בית הדין ארץ חמדה-גזית בבית שמש (תיק מס' 73078, בפני הדיינים: הרב אליעזר שנקולבסקי, אב"ד, הרב ניר ורגון, הרב עדו רכניץ) הובאה
תביעה בעניין של מחלוקת על מחסנים בבית משותף
העובדות שביסוד התביעה
שני הצדדים הם בעלים של דירות באותו בנין ולהם
מחסנים בקומת המחסנים. ע"פ החוזה עם מנהל מקרקעי ישראל היו התובע והנתבע זכאים
מחסן בגודל 3 מ"ר. בפועל, התובע החזיק מחסן בגודל 2 מ"ר והנתבע החזיק
במחסן בגודל 5 מ"ר. ע"פ רישום בטאבו (שנעשה לאחר השימוש ותפיסת החזקה
במחסנים) התובע מחזיק במחסן השייך לנתבע והנתבע מחזיק במחסן השייך לו.
טענות התובעים:
התובעים לקבל את החזקה במחסן הרשום על שמם, וכן
שכ"ד עבור העובדה שהנתבעים השתמשו בשטח שלהם מזה כמה שנים.
טענות הנתבעים:
הנתבעים מבקשים להשאיר את המצב הקיים על כנו,
ודוחים את התביעה לשלם דמי שכירות בטענה שהיא לא הועלתה עד כה.
נושאים לדיון
1. מעמדו של מרשם המקרקעין ע"פ ההלכה
2. מעמדו ההלכתי של מרשם מקרקעין שגוי
דיון הלכתי
1.
מעמדו של מרשם המקרקעין ע"פ ההלכה נדון במסגרות רבות ושונות[1][1].
ניתן לסכם ולומר כי מוסכם על פוסקי זמננו שרישום בטאבו יכול להוות מעשה קניין
ע"פ ההלכה מדין סיטומתא או ע"פ
הכלל "דינא דמלכותא – דינא".
2.
סעיף 10 לחוק המקרקעין קובע כי אדם שקנה נכס בהתבסס על הרישום הוא בעל
זכויות גם אם הרישום איננו נכון אולם זאת בתנאי שהקנייה נעשתה בתום לב. כלומר, אין
הרישום מעביר את הבעלות באופן מוחלט, אלא רק מגן על קונה תם לב שהסתמך עליו.
יש לשים לב להבדל בין החוק וההלכה בנושא
קניינים: מטרת החוק היא לצמצם עסקאות סותרות להגן על מי שהסתמך על הרישום. ולכן,
מי שרכש זכויות במקרקעין ולא טרח לרשום אותן עלול להיפגע, זאת, כיון שלא פעל כנדרש
למנוע פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים. לעומת זאת, ע"פ ההלכה, לאחר מעשה קניין
שנעשה בגמירות דעת הבעלות עברה. ההלכה אינה עוסקת באופן בסיסי בשאלה מה תהיה
התוצאה החברתית, ומשאירה זאת לתחום התקנות. ע"פ ההלכה יש להתייחס לרישום
לטאבו ע"פ תכליתו.
במקרה הנדון, רישום השטחים בבית נעשה שנים רבות
לאחר קביעת החזקה. על כן, לא מדובר במצב בו הצדדים הסתמכו על הרישום בטאבו בעת
הקנייה. ע"פ תכלית החוק, הרישום בטאבו אינו קובע כאשר לא מסתמכים עליו, ולכן
החוק אינו רלוונטי במקרה זה. כאן יש להסתמך על הרקע והתהליכים שבוצעו עד לרישום,
ויש לתקן את הרישום על פיהם.
החלטת בית הדין:
שני הצדדים יבנו מחיצה בין המחסנים כך שהחלוקה
תהיה: 3 מ"ר לתובעים וכל השאר לנתבעים.
יתבצע רישום מחדש של המחסנים על בסיס המחיצה
החדשה
לעיון בפסק הדין המלא ניתן ללחוץ על הקישור כאן
[1] ראו למשל בספר משפטי ארץ ג – קניין ומסחר: הרב
יועזר אריאל, העברת בעלות על מקרקעין בימינו שם עמ' 209; הרב ד"ר מיכאל בריס
הרהורים אודות מעמד מרשם המקרקעין על פי ההלכה, שם עמ' 224; הרב חיים וידאל מעשה
קניין ברכישת דירות, שם עמ' 239.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה